על קצה הלשון

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא, התחלתי "לבלוע" את כל הספרים בבית ואז עברתי לכל הספרים בספרייה שהייתה לא רחוק מהבית שלנו. זה תמיד עורר בה גאווה, והאמת? זה עבר גם אליי.

הנכדים שלי הם ממש לא כמוני. בשבילם הרעיון של קריאת ספר שלם הוא ממש מדע בדיוני – אני חושב שהם אפילו לא מאמינים שזה אפשרי לקרוא כל כך הרבה מילים ברצף ולהישאר בחיים. יש לי רק נכדה אחת שחולקת איתי את אהבת הספרים, וגם היא עם תחילת גיל ההתבגרות זנחה את הנייר המודפס לטובת האינטרנט. די עצוב.

הלוואי שהייתי יכול להעביר לנכדים שלי את ההנאה הזאת, אבל כנראה שאני נראה להם זקן מדי בשביל שהעצות שלי יהיו איכשהו רלוונטיות להם. אני לא נעלב, אבל זה בהחלט מצער, כי הם מפסידים כל כך הרבה. אני מצדי לא מוותר לעצמי, וממשיך לקרוא ספרים באופן קבוע. אמנם לא מהר כמו פעם, אבל באותה הנאה ממש. עוד דבר שאני אוהב זה כל הנושא של הלשון העברית. לפעמים אני אוהב להתעדכן בחידושי האקדמיה (תראו פה https://hebrew-academy.org.il/ ) ולגלות משהו שעוד לא ידעתי על השפה הזאת שאני כל כך אוהב. זה בטוח לא משהו שהנכדים שלי יתעניינו לשמוע, מה?

אני חושב שקריאת ספרים, חוץ מזה שהיא מהנה מאוד, היא גם מלמדת המון – איך להתנסח, איך לבטא את עצמנו בצורה נכונה, איך לתאר את העולם שסביבנו, איך להבין את השפה העברית העשירה שלנו. אני יודע שלמדתי המון מילים חדשות, העשרתי את השפה שלי ואת ההבנה שלי ולמדתי לכתוב גם לא רע בעצמי – הכול בזכות הספרים. לא הייתם רוצים גם?

אז אם אתם צעירים שלא קוראים ספרים – תתחילו! אין דבר מרגיע יותר מספר ואין דבר שיהפוך אתכם לכותבים טובים יותר מספרות טובה. ולא, אני לא מדבר על כתיבה בווטסאפ…

פוסטים קשורים

נשארים בארץ – וחוסכים

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני

אבולוציה מהירה

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני

לטיול (לא) יצאנו

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא

החיים הטובים בקבוצת הסיכון

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו

על המזח

דייג זה תחביב ישן שלי, אבל אני אף פעם לא ממש מצליח להתמיד בו. זה תחביב שדורש הרבה שעות פנויות

סיפור מסע

כשחברים שלי חוזרים מטיולים בחו"ל אני מאוד נהנה לשמוע את החוויות שלהם. יש כאלה שיותר טובים בלספר את החוויות שלהם

שתפו:

צרו קשר