סיפור מסע

כשחברים שלי חוזרים מטיולים בחו"ל אני מאוד נהנה לשמוע את החוויות שלהם. יש כאלה שיותר טובים בלספר את החוויות שלהם בצורה מעניינת ויש כאלה שפחות, יש כאלה שחוזרים עם מיליון תמונות וכאלה שלא צילמו כלום, אבל כולם מעניינים אותי, כי מכולם אני יכול ללמוד משהו.

החברים שלי (וגם אני) נוסעים בעיקר למקומות רחוקים ומעניינים – יפן, קמבודיה, אוגנדה, מקסיקו, קוסטה ריקה וכאלה. באירופה כבר כולנו היינו מלא פעמים, אז מחפשים חוויות חדשות, וברוב המקרים זה יעדים רחוקים שפעם לא היינו יכולים כמעט להגיע אליהם והיום זה די פשוט.

העניין הוא שבחלק מהמקומות האלה יש תנאי חיים מאוד שונים משלנו, כולל מחלות אחרות וסיכונים אחרים, ולאנשים בגילנו, כמה שלא נהיה בריאים, זה יותר משמעותי. בגלל זה חשוב לקחת חברת ביטוח נסיעות לחו"ל שהיא אמינה וטובה, כדי שלא תסתבכו בחו"ל עם בעיה מורכבת שאין לה פיתרון. הנה כתבה חשובה על זה שכדאי לקרוא לדעתי http://www.asimon.co.il/ArticlePage.aspx?AID=11886&AcatID=32 . כמובן שגם עניין המחיר הוא חשוב, אבל קודם כול שיהיה כיסוי טוב ממש, ושלא נצטרך אותו אף פעם!

לפעמים אני חושב לעצמי שזה מדהים שאנחנו יכולים לנסוע לכל כך הרבה יעדים ולהכיר תרבויות שפעם לא דמיינו אפילו שנוכל להכיר. אני ובני הדור שלי גדלנו בעולם שונה, עולם הרבה פחות פתוח ואפשרי. כן, אפשרי זאת בדיוק המילה – היום אפשר כמעט הכול וזה כל הקסם! אז מה סיפור המסע שלכם?

פוסטים קשורים

נשארים בארץ – וחוסכים

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני

על קצה הלשון

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא,

אבולוציה מהירה

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני

לטיול (לא) יצאנו

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא

החיים הטובים בקבוצת הסיכון

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו

על המזח

דייג זה תחביב ישן שלי, אבל אני אף פעם לא ממש מצליח להתמיד בו. זה תחביב שדורש הרבה שעות פנויות

שתפו:

צרו קשר