הרגע האחרון

אתם יודעים מה הכי כיף בלהיות פנסיונר? החופש לעשות מה שרוצים מתי שרוצים בלי מחויבות ללוחות זמנים של אחרים. תחשבו שהיום למשל יתקשר חבר ויציע לכם להצטרף אליו מחר לטיול לחרמון, אתם יכולים לעזוב הכול ולבוא? אם אתם עובדים או הורים לילדים, התשובה תהיה ככל הנראה לא, אבל אם אתם חופשיים כמוני התשובה תהיה בטח!

בגלל זה לפעמים אני חושב לעצמי שכל הדילים וההצעות לחופשות ברגע האחרון נועדו במיוחד בשבילנו – אנשים שנהנים מהחיים ויש להם כסף לבזבוזים והרבה זמן פנוי. אז אם אתם בסטטוס כמו שלי, אני ממליץ לכם להתעדכן כל הזמן בדילים של הרגע האחרון וללכת על ההצעות שהן ממש אטרקטיביות, כי בהחלט יש כאלה, תראו פה למשל מה מצאתי https://www.fattal.co.il/last-minute-deals . חבל שתפספסו את ההזדמנויות האלה, שרק מחכות לכם שתתפסו אותן בשתי הידיים!

ועדיין, כמובן שגם לנו יש מגבלות ואילוצים, בעיקר בגלל הנכדים. ברור שהם השמחה והאושר שלנו, אבל הם אלה שגם סוגרים לנו את הלו"ז בכל מיני מחויבויות – לקחת את הקטנה מהגן, לשמור על הגדול כשההורים הולכים לסרט או לקיים את ההבטחה לקחת אותם לסרט. זאת כנראה המחויבות היחידה שעוד יש לנו ואנחנו מקפידים עליה כמה שאפשר, אבל לא על חשבון הגמישות וההנאה שלנו, כי בואו נודה באמת – עוד אין לנו הרבה זמן ליהנות ככה.

פוסטים קשורים

נשארים בארץ – וחוסכים

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני

על קצה הלשון

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא,

אבולוציה מהירה

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני

לטיול (לא) יצאנו

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא

החיים הטובים בקבוצת הסיכון

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו

על המזח

דייג זה תחביב ישן שלי, אבל אני אף פעם לא ממש מצליח להתמיד בו. זה תחביב שדורש הרבה שעות פנויות

שתפו:

צרו קשר