פגישת מחזור

בשבועות האחרונים התחלתי לעבוד על פגישת מחזור של בני הכיתה שלי. בכל השנים שעברו מאז, הצלחתי לשמור על קשר עם חבר אחד וכל השאר נעלמו להם. המחשבה שבקרוב ניפגש כולנו ממלאת אותי בהתרגשות.

2017-08-09_102331

אז מה עשיתי עד עכשיו? בעיקר מחקר מעמיק בניסיון למצוא את כל החבר'ה. השתמשתי באינטרנט, ובעיקר בפייסבוק, והרמתי מיליון טלפונים – ובינתיים כבר מצאתי את רובם. במהלך החיפושים גיליתי שאחת מבנות הכיתה נפטרה לפני כמה שנים וזה מילא אותי בתחושה של החמצה. התחושה הזאת רק חיזקה אצלי את המוטיבציה להוציא את האירוע לפועל בהקדם, חבל על הזמן ואף אחד מאיתנו לא נהיה צעיר יותר.

עכשיו אני מחפש מקום לעשות את האירוע, וכרגע זה מה שמצאתי שנראה לי הכי מתאים מבחינת המיקום וכל השאר https://www.fattal.co.il/herzliya-hotels. אני רוצה גם להביא איזו הופעה יפה, אולי שירה בציבור כמו שאהבנו פעם שתעורר זכרונות נעורים.

אני ממש מקווה שזה יצליח ושבסוף כל העבודה הקשה נזכה להתאחד כולנו לערב מרגש אחד. טוב, יש לי עוד המון עבודה…

פוסטים קשורים

רוחות של צחוק

סיפור קצר של סתיו, למי שהתגעגע: אחר צהריים רגיל באמצע השבוע. אשתי הלכה לפגוש חברות ואני לבד בבית. בחוץ כבר

נשארים בארץ – וחוסכים

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני

על קצה הלשון

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא,

אבולוציה מהירה

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני

לטיול (לא) יצאנו

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא

החיים הטובים בקבוצת הסיכון

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו

שתפו:

צרו קשר