נהנים ונזהרים

קראתי הבוקר על המטילים הישראלים שנפצעו (ואחת נהרגה) בתאונת דרכים בנפאל, ונחמץ לי הלב. חבר'ה כאלה צעירים, שרק רצו לראות את העולם ולבלות, ועכשיו הטיול שלהם הסתיים בצורה כל כך טרגית וכואבת.

הסיפור הזה, שהוא לא הראשון ולצערנו כנראה גם לא האחרון, צריך לגרום לכולנו לחשוב על אמצעי הזהירות שאנחנו נוקטים כשאנחנו בטיול בחו"ל. אמנם אין הרבה מה לעשות כדי למנוע תאונות, אבל כן כדאי לבדוק קצת יותר לעומק לפני שעולים על רכב עם נהג זר או לפני שקופצים בנג'י (אל תפחדו להיות נודניקים, אלה החיים שלכם!).

בגילי אני כבר לא ממש עושה פעילויות אקסטרים כמו שעושים הצעירים – רפטינג, אומגה, צלילה וכאלה. מצד שני אני דווקא כן אוהב טיולים רגליים, גם אם הם כוללים קצת טיפוס. כשהציעו לי פעם בחברת ביטוח לעשות ביטוח נסיעות אקסטרים, צחקתי עליהם – מה לי ולאקסטרים? אבל מאז דווקא גיליתי (תראו פה) שזה מתאים גם למי שנוסע בג'יפים או מטפס, אז אולי גם אני טיפוס חובב אקסטרים…

לא משנה אם אתם צעירים או מבוגרים, תשמרו על החיים שלכם! אל תתנו לחופש, לאוויר הפתוח ולמרחבים להשכיח מכם את האחריות והדאגה לעצמכם. כי אם אתם לא תשמרו על עצמכם, אף אחד אחר לא יעשה את זה, במיוחד כשאתם בסוף העולם.

פוסטים קשורים

נשארים בארץ – וחוסכים

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני

על קצה הלשון

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא,

אבולוציה מהירה

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני

לטיול (לא) יצאנו

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא

החיים הטובים בקבוצת הסיכון

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו

על המזח

דייג זה תחביב ישן שלי, אבל אני אף פעם לא ממש מצליח להתמיד בו. זה תחביב שדורש הרבה שעות פנויות

שתפו:

צרו קשר