אין כמו שינה תחת כיפת השמיים

אני לא מצליח להבין אנשים שמוכנים לשלם כל כך הרבה כסף כדי לבלות בלילה במקום מסודר בטיול משפחתי בטבע כשיש כל כך הרבה אתרי קמפינג מסודרים שאפשר לישון בהם תחת כיפת השמים.

בארץ זה באמת הפך להיות מאוד נפוץ עניין הקמפינג, במיוחד למשפחות. אתה אפילו לא צריך בכל הפעמים להביא אוהל מהבית (למרות שלזה אין תחליף כי אתה קונה וזה שלך לכמה שנים טובות) והם מספקים הכול. חשמל, מקלחות ויש מקומות שיש בהם אפילו מקררים. יש אפילו אתרי קמפינג עם קונספט ואפשר למצוא אתרים עם אוהלים אינדיאנים או מסוגים אחרים כדי ליהנות מאווירה אחרת. זה בעצם שילוב של טבע עם נוחות, שזה מתחייב, במיוחד כשמטיילים עם ילדים קטנים.

בחו"ל זה נפוץ עוד יותר וטיול בקרוון זה אחלה פתרון שחוסך השכרת רכב ומאפשר לך לישון ברכב ולטייל מבלי לעשות הפסקות ולהתרגל כל פעם למקום אחר לישון בו. יש אתרי קרוונים מסודרים וזה הופך את הטיול לנוח ומתוכנן. אז מי אמר ששינה תחת כיפת השמיים חייבת להיות מסורבלת ולא נוחה. היום במקסימום נוחות כולם חוזרים נהנים ובשביל ילדים זו חוויה גדולה.

פוסטים קשורים

נשארים בארץ – וחוסכים

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני

על קצה הלשון

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא,

אבולוציה מהירה

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני

לטיול (לא) יצאנו

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא

החיים הטובים בקבוצת הסיכון

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו

על המזח

דייג זה תחביב ישן שלי, אבל אני אף פעם לא ממש מצליח להתמיד בו. זה תחביב שדורש הרבה שעות פנויות

שתפו:

צרו קשר