חופש, טיולים והכי חשוב בביטחה

סיפור קצר של סתיו, (למי שהתגעגע): אחר צהריים רגיל באמצע השבוע. אשתי הלכה לפגוש חברות ואני לבד בבית. בחוץ כבר קריר, ואני חושב אולי לצאת

לי ולאשתי היו כמה תכנונים לטיולים בחו"ל שכרגע מוקפאים לגמרי. היא חולמת כבר הרבה זמן על טיול לקמבודיה ווייטנאם ואני רוצה למקסיקו, ושנינו, יחד עם

עד יום מותה אימא שלי תמיד הייתה מתפארת באהבה שלי לקריאה. היא תמיד הזכירה לי איך מהרגע הראשון שלמדתי לקרוא, התחלתי "לבלוע" את כל הספרים

ביום שבת נפגשתי עם הנכד שלי שהשתחרר מהצבא לפני כמה חודשים, והשיחה איתו הכניסה אותי מצד אחד לדכדוך ומצד שני גם נתנה לי קצת תקווה.

אם יש דבר אחד שבאמת חסר לי בכל הסגר הזה, זה הטיולים בטבע. לחו"ל אי אפשר לטוס, שמבחינתי זה לא כל כך נורא, כי יש

מאז שהקורונה פרצה לחיינו, הכול השתנה. 80 שנים של חיים בעולם הזה, עם כל התהפוכות והשינויים שעברו עליו, לא הכינו אותי למצב המוזר הזה שאנחנו